הבלוג של שאול דיוויס The blog of Saul Davis
Translate תרגום
I expect the Israeli government to do anything and everything to protect my family
I expect the Israeli government to do anything and everything to protect my house, to prevent my wife and daughters from being raped, and me and my sons from being murdered. If you think these are not likely situations, I suggest you look and listen to the stated aims of Palestinian leaders over the years and remember what victorious Arab armies have done to the losers of conflicts historically and recently. In particular, check out how Arabs (not Jews, not Israelis, not Zionists, Arabs) have treated Palestinians in various conflicts: Black September in 1970 (about 3,400 Palestinians killed), the Syrian civil war (117,000 civilian deaths including hundreds of Palestinians, read what the Syrians and then ISIS did to the Palestinians in Yarmouk), the Lebanese racial conflicts (over 4,000 Palestinians killed in the War of the Camps alone), the Fatah–Hamas conflict of 2006-2007 (hundreds of Palestinians brutally killed by other Palestinians). You might want to learn what victorious Arabs have done in dozens of racial conflicts in the region (you could ask the Yazidi women who became sex slaves, but you can't ask the children in Yemen who are dead from war, famine and cholera). You might ask homosexuals what’s it like to live under Hamas rule, or how many Palestinian women have been murdered in honour killings.
If you compare Israel and Gaza to a heavyweight boxer and a skinny school kid I suggest that you tell the skinny school kid not to throw stones at the heavyweight boxer because the latter’s patience is limited and is likely to hit back and hard. In the Middle East, we know that quickly the weak become strong and take full, full advantage of this (see the warped outlook of ISIS or Al-Qaeda).
There was a possibility before1948 to create 2 states in Palestine – a Jewish state and an Arab state. For this to succeed it would not be necessary to ethnically cleanse anyone, there would be a state for each people. (At the start of the 20th Century, the population of Palestine was less than 700,000 and there was more than enough room to accommodate mass immigration.) The British authorities did not encourage the establishment of 2 states; the Jews openly accepted this; the Palestinian Arabs violently rejected any possibility of there being a Jewish state and started a war with a very clear aim: to ethnically cleanse the land of all Jews (I’ll spare you the racist quotes from the Arab leaders).
Not too difficult sourdough rolls
Ingredients
Ingredients
75 g mature 100% sourdough starter
510 g water
350 g bread flour
200 g white / all-purpose flour
150 g spelt flour or whole wheat
1 pinch of salt (optional)
Method
I never cook with salt, never. It's an acquired taste! Decide for yourself. The dough is very sticky, it's difficult to handle, so I need to use something mechanical. I have a hand-mixer with two small dough attachments, they work perfectly. Each time you knead 1 minute will usually be enough, maybe 2 minutes, just make sure everything is mixed through nicely.
Combine the starter with the water and add all the flours (no salt now) knead for a minute (1st time). Let rest covered for 45 minutes. Then, (if you have to … ) add the salt and knead (2nd time). Let rest covered for 30 minutes then knead (3rd time). Cover and leave in a warm place, away from direct heat of draughts for about 12 hours. It should rise nicely maybe less than double in size but it should get bigger.
Preheat the oven to 250 C degrees. Knead (4th time), let rest for 10 minutes. Knead again (5th time) and let rest another 40-60 minutes. Place carefully on a very floured surface. Using a dough scraper cut the dough into pieces, about a small fist size. Generously oil your hands and shape each roll whilst getting each one thinly covered in oil. Place on baking paper on a baking tray and bake in the hottest oven for 15 minutes until nice and brown and crusty on the top.
Remove and let cool. Oh my, they are good. Freeze when fresh.
Inspiration from Hugh Fearnley-Whittingstall www.theguardian.com/lifeandstyle/hugh-fearnley-whittingstall-recipes-sourdough and the anonymous www.breadandcompanatico.com/sourdough-rolls.
Sensitive decision of the Israeli courts: a dead Jewish woman, an Arab father, twin girls and foster parents
Richard Silverstein has once again splashed an eye-catching sensationalist and inaccurate headline across his blog: "Israeli Supreme Court Approves “Child Trafficking” of Muslim Children". The article he wrote is full of inaccuracies and irrelevancies and in it he displays his obsession with Israel and his desire to attribute to Israel various evils.
The real story can be read in the ruling given by the Israel Supreme Court on 6 October 2015 (Application to Appeal 4896/15). Ttwin girls are the biological children of a Muslim man and a Jewish woman all resident in Israel. The mother died. It is difficult to ascertain what the religion of the twin daughters is. Under Muslim tradition the child of a Muslim father and a Jewish mother is Muslim, but confusingly under Jewish tradition that child is Jewish. Patrilineality for the Muslims, and Matrilineality for the Jews. The death of one or both parents does not negate a child's heritage. The headline fails to take into account the difficulties of the story. I actually think that the ethnicity is a side issue but Silverstein got his damning headline.
The mother had serious psychological problems and committed suicide. From birth the twin daughters were brought up by the foster parents (it is they who appealed to the Israel Supreme Court to fully adopt them). The children have spent their whole lives in a Jewish environment. This clearly is going to influence the judges to rule in favour of adoption by the Jewish foster parents.
There are conflicting expert opinions regarding the father and the girls. The psychologists and psychiatrists do seem to agree that the father himself is not a reason for the girls to be adopted, although he is lacking some basic parental skills. The courts had accepted the experts' opinions that the status quo - whereby the father sees the girls regularly, and is involved in important decisions in their lives, but lives with the foster parents – is the best. The presiding judge Elyakim Rubinstein (pdf file), a liberal judge by all accounts, accepted the ruling of the Family Court that that status quo should continue. We know judges love compromise. There is a strange hybrid contraption, not full adoption; the judge calls this a partnership and stresses the importance of the role of the biological father:
"The essential meaning of the guardianship of the biological father - he was the guardian by law – is first and foremost maintaining the dignity and identity of him as a father by preserving the link between him and the minors. The father is not a shadow figure in relation to his daughters, but everyday practical powers are in the hands of the foster parents, and hopefully they will find ways to cooperate with the help of the social services and the experts".
Actually the biological father did not appeal to the Supreme Court. He had accepted the compromise, the partnership. It was the foster parents who appealed and lost – they wanted full adoption without a partnership. The lawyers representing the biological father said:
"We are pleased with the balanced ruling. The court found an important middle way which combines foster care and adoption".The facts are that the biological father married a suicidal, mentally unstable woman, he agreed upon birth to give up the girls and the experts said he lacks parental skills. He seems to be dysfunctional, maybe I am wrong. He agreed to the compromise partnership and gave up his rights to full fatherhood which suggests he understands his limitations.
The trafficking of children is defined by the United Nations as the recruitment or transportation of a child "for the purpose of exploitation". Two girls are treated with the utmost sensitivity by the relevant authorities and their biological father and foster parents. No child has been transferred to be exploited. Quite a lot of time and effort was put in to ensure that the best solution be found for the girls.
Interracial adoption has a bad name, but it is not some terrible evil. But this case is not really about interracial adoption, the twins are half Jewish and they have already spent all their lives in a Jewish environment. The girls' colour is totally irrelevant. The main thing is that a solution be found for homeless children.
Silverstein said some sad things on twitter. Never mind.
Arts Friday at Sapir College
Went to arts the faculty at Sapir College today to see an exhibition of works of arts students there. No one knew of any exhibition including the guards and I was misdirected twice. But we made it. Also none of the published lectures actually happened.
Nice cobweb. Didn't catch its spider. |
Ceramics Exhibit |
Bomb shelter walls |
Bomb shelter walls |
יחף זה הכי כיף
של נעליך מעל רגליך
היתרונות של ריצה יחפה
פחות פגיעות
בלי ועם נעליים |
חסכון כלכלי
איך לרוץ יחף
למה אתה רץ יחף?
שאול דיוויס מסיים מרוץ 10 ק"מ ב- 46:50 דקות נטול נעליים |
התחלתי לרוץ יחף בחודש אוקטובר 2012. זה לא סתם שיגעון - למרות שאני מודה שאני משוגע - כי יש יתרונות לא מעטים ומעט מאוד חסרונות לריצה יחפה. הריצה היחפה מונעת זעזוע לברכיים, מותניים, ירכיים וגב תחתון שאלו המקומות המועדים לפורענות אצל הרבה הרצים. הריצה היחפה היא קלה, חסכונית באנרגיה ומונעת פגיעות. הסיבה הכי חשובה בשבילי שזה פשוט נורא כיף. זה אפילו יותר מהר. עם נעליים רצתי 10 ק"מ ב- 50+ דקות, ו- 5 ק"מ ב- 25+ דקות. רצתי בינתיים בשני מרוצים יחף ולהלן התוצאות: 10 ק"מ 46:50 דקות ו- 5 ק"מ 23:17 דקות!
במשך מיליוני שנים אנשים חיו בלי נעליים, או בלי שום דבר שחצצו בין הרגליים לבין הקרקע. למתקדמים היו לא יותר מאשר סנדלים פשוטים מאוד. האדם הקדמון, בתנאי מזג אוויר ואזורים מגוונים, צדו אחרי ממותות ויצאו למלחמה, יחפים. המדבר (מלא אבנים קטנות וקוצים) והיער (מלא שורשים וסלעים) לא מנעו מבני אדם לרוץ בהם יחף. גם בעידן המודרני רצים רצו בהצלחה עד שנות ה- 1970 עם נעליים שלא היו להן ריפוד, ללא מדרסים וללא חומרים עתירי ידע.
איך רצים יחף?
כמו שנאמר "כל ההתחלות קשות". תחשוב אם אתה באמת רוצה לזרוק את הנעליים הנוחות, הספוגיות, עם בולמי הזעזועים והריפוד הכיפיות והנעימות. אחרי זה מתחילים לרוץ יחף. בהתחלה לא רצים יותר מ- 10 דקות ריצה קלה. שומרים בקפדנות יתירה אל כלל ה- 10% לפיו לא מוסיפים יותר מ- 10% מדי שבוע (זה כלל טוב לכל ענף ספורט, כושר וכו'). כך שאם התחלת ב- 10 דקות ריצה, בשבוע הבא תרוץ 11 דקות וכן הלאה (יש לוח). אני מעריך שתקופת ההסתגלות היא כשנה, מרגישים בנוח אחרי כחצי שנה, אבל הסתגלות סופית רק אחרי שנה. כמובן, כל אחד הוא שונה.
יש שמשלבים ריצה יחפה עם ריצה נעולה. אני נגמלתי מהנעליים בבת אחת ולפחות בינתיים לא חוזר לנעליים מסורתיות. הבעיה הייתה שירדתי מריצה של 3 פעמים בשבוע כולל ריצות ארוכות או בגבעות. לכן כדי לא לאבד כושר חייבים להשלים עם ענפי ספורט אחרים: שחייה, אופניים וחדר כושר (לא כולל ריצה).
זה לא כואב?
זה כואב אבל לא במקום שכולם חושבים. עיקר הכאב הוא בתאומים (השריר בחלק האחורי של השוקיים, ה- gastrocnemius). שאני רץ יחף אני נוחת על הקרקע עם החלק הקדמי של כף הרגל ("כדורי" הרגליים). תנוחה זו לא כואבת בכפות הרגליים אלא מאמצת את שרירי התאומים. הכאב יכול להיות גדול (לפעמים מאוד) אבל רק בשרירי התאומים ולכן, אסור בהתחלה יותר מ- 10 דקות עם תוספת שבועית של לא יותר מ- 10%. וגם חשוב למתוח את השרירים המתחדשים הללו. אולי בהתחלה יהיו יבלות או שריטות קלות או כאבי שרירים אבל עם שמים לב למקום הדריסה, ומותחים את השרירים כהוגן ומשתמשים בשכל הישר לא תהיה שום סיבה שיהיו פציעות או כאבים בכפות הרגליים. אני מודה שפעמיים נפצעתי: פעם מקוץ קטן שלא הוצאתי וגרם לפצע ופעם מיבלות כאשר רצתי אחר הצהריים בחודש מאי, למדתי מאז. זה כלום לעומת הכאבים שהיו לי בברכיים ומקומות אחרים כאשר רצתי בנעליים מרופדות ויקרות.
איך מונעים את הכאב בשרירי התאומים?
קודם כל שומרים על כלל 10%. גם חייבים למתוח את השרירים שברגל התחתון. יש כמה תרגילים פשוטים לחזק ולמתוח את השרירי שמאחורי הרגל. כל בוקר אני עושה תנוחת הכלב הפונה מטה והיא הכי שווה. תרגילי יוגה אלו גם שווים. צריכים לחזק את השרירים. יש מכשירים שטובים בזה (לא השתמשתי) ויש את התרגיל הזה שהוא גם חשוב. יש עוד תרגיל שכדאי: יושבים עם שתי הרגליים ישרות, מעבירים חבל או מגבת סביב הרגל (באזורים הכדור) ובאמצעות החבל מכופפים את הרגל לכיוון החזה עם הבהונות כלפי הברך שלך. אני אוהב לשים את הקרסול על משהו (מדרגה, מעקה) שבגובה המותניים ומנסה להביא את המצח לברך, זה מותח את כל הרגל.
מתיחה יפה |
בתמונה עוד תרגיל מפורסם ואהוב על רצים (גם הנעולים). תעמדו מול קיר, כפות הידיים שטוחות על הקיר, רגל אחת אחורה עם ברך נעולה והרגל השנייה קדימה מכופפת, צריכים להרגיש את המתיחה בשריר של הרגל האחורית כאשר מורידים את העקב שלה למטה, וככל שהרגל האחורית הולכת יותר רחוק מרגישים מתיחה יותר עמוקה.
מחזיקים כל מתיחה כ- 5 נשימות ארוכות או עד 30 שניות. אל תהיו אקסקלוסיביים, אתם צריכים למתוח את כל הגוף אחרי כל ריצה, רק שהרץ היחף צריך לשים דגש על התאומים.
למי זה לא מתאים?
למי שלא אוהב שנועצים לו מבטים! תתכוננו להערות ברחוב: "אמאלה אין לו נעליים" וכדומה! זה לא מתאים לאלו שיש להם איזשהו בעיה בקצוות הגוף, שמעתי על חולי סכרת, וחולי סרטן שעברו הקרנות. רגישות לא צריכה למנוע ממך לרוץ יחף, כולנו רגישים בכפות הרגליים. היזהרו מלרוץ על קרקע מאוד קרה, או מאוד חמה (בישראל בקיץ המדרכה בוערת בערך מהשעה 09:00 עד כמעט 18:00), תקבל כוויות ויבלות וזה סתם לא נעים. אפשר לרוץ בגשם זה מאוד נעים. פלטפוס או קשת גבוהה אינם מונעים ריצה יחפה ואפילו פותרים בעיות אלו. אני מניח ששמנים מאוד לא יכולים לרוץ יחפים (לא ניסיתי).
יש מקומות שאי אפשר לרוץ יחף?
תתפלאו לשמוע שאני לא יכול לרוץ יחף בדשא. מעט הדשא שיש ביישוב שלי הוא לא נעים וחבוי בו קוצים חודרניים. אני גם לא מצליח לרוץ מחוץ ליישוב על שבילי עפר (בשביל חוצה לישראל). האבנים הקטנות ננעצות ברגליים ומונעת ריצה רגילה (יחפה), האבנים הגדולות והחול הם בסדר אבל פזורות בשביל אבנים קטנות באותו צבע של החול והסלעים והן בלתי נסבלות. יכול להיות שבעוד כמה חודשים אצליח לרוץ יחף גם בשבילי עפר. לריצה "בשטח" יש לי נעלי ריצה מינימליסטיות של ניו בלאנס.
מה זה נעלי ריצה מינימליסטיות או נעלי ריצה יחפות?
שו"ת גילוי הדעת של הרבנים בעניין השכרת ומכירת דירות לגויים
אני רב של יישוב בארץ ישראל. פנו אלי רבנים עמיתים בבקשה שאחתום על גילוי הדעת בעניין השכרת ומכירת דירות לגויים. האם מותר לי לחתום על מסמך כזה?
התורה ניתנה להרבות שלום
"אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם ... "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול" (תהלים קיט 165) "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך" (תהלים קכב 7)".
היחס הנכון לגויים
מהתורה אנו מצווים לא פחות מאשר שלושים ושש פעמים לא להפלות נגד הזרים בתוכנו, הנה רק שניים מהציווים:
"וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כב 20);"תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגֵר הגָר אתכם" (במדבר טו 16).
בכל הדורות, גם כאשר גרנו בין העמים בגלות, הורו לנו רבנו לשמור על יחסים אדיבים ונכונים עמם (דינא דמלכותא דינא, דיני יין נסך וכו'). הכלל שהנחה את חז"ל היה לעשות דברים "מפני דרכי שלום" לדוגמא במסכת גיטין (סא.) נאמר:
"אין ממחין ביד עניי נכרים בלקט בשכחה ובפאה, מפני דרכי שלום. ת"ר: מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל, ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל, מפני דרכי שלום",
מנסחי גילוי הדעת טעו בהלכות חשובות
גילוי הדעת מבוסס על טעויות בהלכה וברשותכם אבהיר.
המשנה במסכת עבודה זרה (פרק א' משנה ח' וט') גורסת:
"... ואין משכירין להם בתים בארץ ישראל, ואין צריך לומר שדות; ובסוריה משכירין בתים, אבל לא שדות. ובחוצה לארץ, מוכרין להם בתים ומשכירין שדות, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר, אף בארץ משכירין להם בתים, ובסוריה מוכרין בתים ומשכירין שדות; ובחוצה לארץ, מוכרין אלו ואלו. אף במקום שאמרו להשכיר, לא לבית דירה אמרו--מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה, שנאמר 'ולא תביא תועבה אל ביתך' "(דברים ז 26).
"והאידנא נהגו להשכיר אף לדירה כיון שאין נוהגים להכניס עבודת כוכבים בבתיהם".
"בהמשך הדורות הגיעו הישמעאלים למסקנא נכונה ביחוד ה', שאין עוד מלבדו".
בימינו, זכינו, בחסדי ה', לראות שמיליוני יהודים חזרו לארץ הקדושה והקימו בה ערים והשלטון בארץ בידינו. האם הערבים המוסלמים אזרחי ישראל החיים עמנו בשלום אינם נחשבים "גר ותושב" כמו בימי התנ"ך? פסק הרמב"ם שאין בימנו מעמד זה (הלכות עבודה זרה פרק י הלכה ו) ובכל זאת, לפחות יש להסיר את היחס העוין כלפי כלל הערבים ולא לחשוש מפניהם באופן גורף. כתב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י הלכות ו-ז) לפי הפסוק "לא תחנם" (דברים ז 2),
http://www.flickr.com/photos/benqish/5257297984
the quotes
וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה
"When the spirit from God was upon Saul, David would pick up his harp, and he played it; so Saul was refreshed, and was well, and the evil spirit departed from him".
The prophet said ויאמר אליהם
שאוני והטילוני אל הים, וישתק הים, מעליכם;
כי יודע אני, כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם
"Pick me up and throw me into the sea and it will become calm; for I know that it is because of me that this great storm has come upon you".
Rabbi Abraham Isaac Kook said
(the pure righteous, do not complain of evil but increase justice, do not complain of heresy but increase faith, do not complain of ignorance but increase wisdom)הצדיקים הטהורים
אינם קובלים על הרשעה
אלא מוסיפים צדק
אינם קובלים על הכפירה
אלא מוסיפים אמונה
אינם קובלים על הבערות
אלא מוסיפים חכמה
Just discovered this gem (reminds me of the great, late Dr Seuss):
The Unknown12 Feb 2002, Donald Rumsfeld, Department of Defense news briefing
As we know,
There are known knowns.
There are things we know we know.
We also know
There are known unknowns.
That is to say
We know there are some things
We do not know.
But there are also unknown unknowns,
The ones we don't know
We don't know.
Some rise by sin, and some by virtue fall.What’s mine is yours, and what is yours is mine.It is excellent To have a giant's strength But it is tyrannous To use it like a giant.The miserable have no other medicine but only hope.
Fortune's a right whore.If she give ought, she deals it in small parcels, That she may take away all at one swoop''.There's nothing sooner dry than women's tear.
"אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן שהם כהנים גדולים ובניהן גיזברין וחתניהם אמרכלין ועבדיהן חובטין את העם במקלות"